כגיימר שמכיר מקרוב את שוק משחקי המובייל, נדמה שכבר קשה להתרגש. אחרי אינספור משחקים שמבטיחים עולמות מדהימים, עלילות סוחפות ודמויות בלתי נשכחות – מגיעה בדרך כלל האכזבה. לרוב, מאחורי ההבטחות מסתתרת עוד אפליקציית גאצ'ה עם אוטו-באטל משמים ומערכת התקדמות מבוססת תסכול. לכן, ההפתעה שלי מ-Tower of God: New World הייתה אמיתית. מדובר באחת מהחוויות היותר מרעננות שיצא לי לחוות בשנים האחרונות בז'אנר הזה.
כבר מהרגע הראשון מרגישים שמדובר במשהו אחר. המשחק מבוסס על וובטון אהוב ומוכר, אך לא מסתפק רק בלספר מחדש את הסיפור של באם והטיפוס אל ראש המגדל. במקום זאת, הוא משלב קטעים מקוריים עם אירועים מתוך הקומיקס, ויוצר עולם עשיר, חי, ובעיקר מפתיע. יש תחושה מתמשכת של גילוי – לא רק של שלבים ודמויות חדשות, אלא גם של חוקים פנימיים, מערכות מורכבות וסודות עלילתיים שלא נחשפו אפילו לקוראים הוותיקים ביותר.
העיצוב הגרפי הוא ברמה של סדרת אנימה לכל דבר. לא מדובר כאן רק ברקעים יפים או דמויות צבעוניות – אלא באנימציות מושקעות ברמות גבוהות, שכל מתקפה נראית כמו קטע מסרט. אני לא מדבר על קלישאה – אלא על כך שקרבות במשחק באמת מרגישים כמו חלק מנרטיב מתמשך, שבו כל מכה וכל תנועה נושאות משמעות. הצוות של Netmarble עשה כאן עבודה מדהימה בשימור הסגנון הוויזואלי של הקומיקס, תוך כדי התאמה מושלמת למובייל.
אבל מה שהכי חשוב בכל משחק – מעבר לגרפיקה וסיפור – זו המכניקה. ופה Tower of God: New World מצליח להפתיע שוב. אמנם מדובר במשחק גאצ'ה עם אוטו-באטל, אך כל המערכת בנויה על תכנון נכון, קומבינציות בין דמויות, איזון בין סוגי תפקידים, התמודדות עם אויבים חזקים דרך טקטיקה ולא רק דרך כוח ברוטלי. יש כאן תמהיל מעניין של אלמנטים: מערכת אלמנטים קלאסית (אדמה, מים, אש וכו'), שילובים קבוצתיים שנותנים באפים, ואפילו מערכת "Shared Progression" שמאפשרת לך לשחק עם דמויות חדשות בלי הצורך להתחיל מהתחלה כל פעם. זה לא רק נוח – זה גאוני.
עוד נקודה לזכות המשחק היא ריבוי התכנים. מדובר במשחק עם קמפיין עלילתי ארוך, אתגרי PvE במגוון רמות, טורנירי PvP, מצב גילדה עם בוסים ענקיים, דנג'נים יומיים, מגדל התקדמות ואתגרי זמן מוגבל שמוסיפים כל הזמן. וזה לא סתם תוכן למילוי זמן – בכל אחד מהמצבים האלו נדרש משהו אחר, בין אם זה בניית צוותים מסוימים, שימוש ביכולות מיוחדות, או תזמון נכון של מתקפות.
מה שמרשים עוד יותר הוא הקשר האישי שנוצר עם הדמויות. לא פעם מצאתי את עצמי משתמש בדמות פחות חזקה רק כי הסיפור שלה נגע בי, או כי האנימציה שלה פשוט יפהפייה. זו נקודת חוזקה קריטית – המשחק מצליח לגרום לך להתעניין לא רק במספרים ובסטטיסטיקות, אלא ממש באנשים שעומדים מאחורי הקרבות. זה יוצר מעורבות רגשית נדירה בז'אנר.
הגאצ'ה עצמה – איך לומר את זה בעדינות – לא גסה. כלומר, יש מזל ויש רכישות, אבל התחושה הכללית היא של הוגנות. אתה מתקדם גם בלי לשלם, במיוחד בזכות שפע הפעילויות, בונוסים יומיים, והעובדה שדמויות חדשות מקבלות בוסט התחלה הגון. המודל הכלכלי כאן מתחשב בשחקנים, ובכך מאפשר גם לשחקני F2P להרגיש שהם חלק מלא מהעולם.
עוד דבר שאני חייב לציין: קהילת השחקנים פעילה, תומכת ומגוונת. יש גילדות תחרותיות ויש גילדות נינוחות, השיחות בצ'אט הן לפעמים שטותיות ולפעמים עוזרות באמת. יש הרגשה שהמשחק הזה הצליח לא רק לבנות עולם פנימי עשיר, אלא גם לחבר בין אנשים סביבו.
אז מה הסיכום מכל זה? Tower of God: New World הוא לא רק משחק גאצ'ה מצופה – אלא חוויית RPG אמיתית בעולם נייד. הוא משלב עלילה עמוקה, עיצוב מדהים, מכניקה מתוחכמת ותוכן עשיר לאורך זמן. לא מדובר בלהיט חד-פעמי שייעלם כמו הרבה משחקים בז'אנר – אלא במשהו עם שורשים.
אם אתם אוהבים אנימה, גיימינג, נרטיב איכותי ואתגר אסטרטגי – אל תפספסו את המגדל הזה. תתחילו לטפס. לא תתחרטו.
