כגיימר שמנוסה באינספור שעות של משחקי תפקידים, אקשן והרפתקאות, קשה להפתיע אותי באמת. אבל מדי פעם מגיע משחק כזה, שלא רק מסמן וי על כל הציפיות, אלא גם מצליח לחדור עמוק יותר. Banishers: Ghosts of New Eden הוא בדיוק מסוג המשחקים האלה. חוויה מרגשת, סוחפת, שמצליחה לאתגר, לרגש ולשנות משהו בתפיסה שלנו לגבי מה שמשחק אמור להרגיש.
לפני ששיחקתי בו, האמת היא שלא היו לי יותר מדי ציפיות. משחק מהיוצרים של Life is Strange? נשמע מעניין, אבל כמה מרתק כבר יכול להיות משחק שבו אתה מגרש רוחות רפאים? התשובה, גיליתי במהרה, היא: מאוד.
המשחק מתחיל בצורה שמצליחה להכניס אותך לעולם שלו במהירות, בלי להכביד או להלאות. העלילה עוקבת אחרי שני "Banisherים" – רד מקראת' ואנטיאה דורט. זוג לא רק בקרב, אלא גם בחיים עצמם. השניים נשלחים לחקור תופעות על טבעיות בניו-אדן, מושבה קטנה מהמאה ה-17 שנסחפה בים של טרגדיות ועלטה.
המפגש הראשון עם הרוחות, השדים והקללות מציב רף גבוה, אבל מה שבאמת הופך את Banishers למשחק יוצא דופן הוא לא האקשן לבדו, אלא הדגש שהוא שם על רגשות, אשמה, אהבה ובחירות אנושיות. בניגוד למשחקים אחרים בז'אנר, כאן אין רק קרב מול מפלצות – יש קרב פנימי, בחירות מוסריות אמיתיות עם השלכות כבדות משקל.
אני חייב להודות: כבר מהרגעים הראשונים התחברתי לרד ולאנטיאה. הדיאלוגים נכתבו בכישרון נדיר, והכימיה בין השניים מרגישה אותנטית ולא מאולצת. יותר מפעם אחת מצאתי את עצמי עוצר לחשוב, מקשיב לשיחות ביניהם, מרגיש כאילו אני צופה בדרמה איכותית ולא רק משחק משחק וידאו. האיכות הזאת נשמרת לכל אורך הדרך. כל בחירה מרגישה קריטית.
אחד האלמנטים שהכי הרשימו אותי הוא מערכת הבחירות. בניגוד למשחקים אחרים שבהם הבחירה נראית סמלית בלבד, כאן כל החלטה שאתה מקבל משפיעה על הסיפור בצורה עמוקה. תבחר לשחרר נשמה כלואה? אולי תעזור לרוח לנקום? אולי תבגוד בעקרונות שלך למען אהבה? אין דרך אחת נכונה – יש רק הדרך שאתה תבחר ללכת בה, ותצטרך לחיות עם ההשלכות.
בפן הקרבי, המשחק מצליח להפתיע לטובה. המעבר בין השימוש ברד (הבן אנוש) לבין אנטיאה (הרוח) הוא חלק, דינמי ומלא אפשרויות טקטיות. רד משתמש בנשקים פיזיים: חרבות, רובים, תחמושת מיוחדת. אנטיאה לעומתו שולטת בכוחות על-טבעיים: התקפות מבוססות אנרגיה, אחיזת אויבים, שיבוש תודעתי. המעבר בין הדמויות מאפשר לבנות קרבות יצירתיים ולא להיתקע על שגרה שחוזרת על עצמה.
במהלך המשחק הרגשתי שהעולם שבנו כאן חי, נושם ומגיב. ניו-אדן היא מושבה רדופה לא רק ברוחות אלא גם בפחדים אנושיים. האווירה מצליחה להיות אפלה ומנחמת בו זמנית. מזג האוויר הדינמי, העצים הכפופים, הצללים הארוכים – הכל מתחבר ליצירת תחושת מציאות שקשה להתנתק ממנה.
נושא האהבה ב-Banishers: Ghosts of New Eden לא מרגיש קלישאתי. הסיפור של רד ואנטיאה הוא עמוק, מורכב וכתוב בכנות. כגיימר, מצאתי את עצמי מזדהה עם הדילמות שלהם. המשחק לא מפחד לשאול את השאלות הקשות: האם מותר להקריב אחרים כדי להציל את האדם שאתה אוהב? האם אהבה מצדיקה הכל? אין כאן תשובות ברורות, רק מסע רגשי אינטנסיבי.
הגרפיקה מרשימה מאוד, במיוחד כשהבוחנים את הפרטים הקטנים: הבד המתנופף ברוח, טיפות הגשם הנקוות על אבנים, אורות החלונות המרצדים בלילות סוערים. הסטודיו Don't Nod אולי לא מחזיק בתקציבי ענק כמו יוביסופט או רוקסטאר, אבל הוא מצליח לסחוט מהמנוע הגרפי שלו כל טיפה של אווירה ואסתטיקה.
המוזיקה משלימה את התמונה המושלמת. פס הקול מצליח להכניס אותך לעולם של המושבה הסוערת, לעיתים בצלילים מינוריים ועדינים, לעיתים בתופים עוצמתיים שמגבירים את תחושת הסכנה. גם הסאונד דיזיין הכללי, מקולות השדים ועד חריקות הקרקע הלחה, בוצע בצורה מושלמת.
כמובן, אף משחק אינו חף מחסרונות. יש פה ושם כמה אנימציות פנים שהרגישו קצת גסות, במיוחד בדמויות משניות. לפעמים המשימות הצדדיות נופלות למלכודת של "לך לשם, חזור משם". אבל מדובר בפגמים קטנים, שבקושי מורגשים לאור העומק, הרגש והאווירה שהמשחק מספק.
אחת הנקודות החזקות במיוחד ב-Banishers היא האומץ לספר סיפור שלא נועד לכולם. זה משחק שמכבד את השחקן, שלא מנסה לרדוף אחרי טרנדים של עולם פתוח ענקי או קרבות פומפוזיים על חשבון נשמה. המשחק מציע חוויה מרוכזת, ממוקדת ועמוקה שמותירה רושם.
אני חושב שהמשחק הזה ייזכר בעתיד כיצירה ששווה לדבר עליה. לא כי הוא מהפכני טכנולוגית, אלא כי הוא מציב סטנדרט אחר למה זה אומר לספר סיפור במשחק וידאו. הוא מזכיר שהמשחקים הכי טובים הם לא אלה שממלאים לנו את המסך בפיצוצים, אלא אלה שממלאים לנו את הלב בשאלות, תשוקות ותחושת משמעות.
לסיכום, Banishers: Ghosts of New Eden הוא יצירת מופת שלא זכתה למספיק חשיפה. זה משחק שמתגמל שחקנים שמוכנים להשקיע זמן, רגשות ומחשבה. הוא מזכיר למה אני משחק מלכתחילה: לא רק בשביל לנצח, אלא בשביל להרגיש.
אני ממליץ עליו מכל הלב לכל גיימר שמחפש לא רק בידור, אלא גם חוויה אמיתית שתשאיר אותו מהורהר הרבה אחרי שהכתוביות יסתיימו.
